גמרא
פירוש
לָא עָבְרִינַן יַרְדְּנָא.
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא כׇּל הַכּוֹעֵס כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
לא עברינן ירדנא – עדיין לא עברנו את הירדן כשאירע אותו מעשה ולא הוינן בתחום א״י.
כגובה אפו – שיש לו חרון.
אין אלהים כל מזמותיו – במחשבותיו אין שכינה חשובה כנגדו.
יפרוש אולת – שמשתטה.
רב פשע – שפשעיו מרובים. מפני שערכה של ארץ ישראל הוא – שכתוב בו ערך חלק של כל שבט ושבט ולא סגיא בלאו הכי ולפי שבעטו וחטאו נוסף להם רוב חכמה שאר הספרים להטריחן יותר. אין נזקקין – להתיר לו נדרו לפי שנדר חמור הוא.
חוץ מקונם אשתי נהנית לי – שאפילו נדר באלהי ישראל שאין אשתי נהנית לי נזקקין להתיר לו לפי שאמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים בידים לעשות שלום בין איש לאשתו לא כ״ש האי נדר אי נדר באלהי ישראל שהוא לשון נדר. לא מרי כולא – שהוא נשבע באדון העולם לא אוכל א״ל רב יוסף לא מרי כולא לא טעימת ליה הכי קאמר רב יוסף לא מרי כולא קאמרת בודאי לא טעימת ליה שאסור להתיר לך דהיינו כמי שנשבע באלהי ישראל.
[חסר הנה והעתקתיו מפירוש רבינו גרשום]
הניחא לרב כהנא – לפי שהיה מסרב בו רב יוסף נדר הכי אלא רב יוסף אמאי קאמר נמי לא מרי כולא.
[ה״ק לא מרי כולא קאמרת] – בתמיה קא״ל רב יוסף כדאמרן. איקפד רב נחמן – שלא היה יכול לומר לו דבר שהוא פתח לחרטה.
אמר ליה זיל לקילעך – לביתך הואיל ואיני יודע לפתוח לך. כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם – שיהא דבר מקובל נמי בעיני הבריות הוי תפארת לעושיה והואיל דאיקפד רב נחמן שאין מתקבל עליו שנדרו חמור כ״כ שאינו יכול למצוא לו פתח אדעתא דהכי והכי לא נדרי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אין אלהים כל מזמותיו – במחשבותיו אין שכינה חשובה כנגדו.
יפרוש אולת – שמשתטה.
רב פשע – שפשעיו מרובים. מפני שערכה של ארץ ישראל הוא – שכתוב בו ערך חלק של כל שבט ושבט ולא סגיא בלאו הכי ולפי שבעטו וחטאו נוסף להם רוב חכמה שאר הספרים להטריחן יותר. אין נזקקין – להתיר לו נדרו לפי שנדר חמור הוא.
חוץ מקונם אשתי נהנית לי – שאפילו נדר באלהי ישראל שאין אשתי נהנית לי נזקקין להתיר לו לפי שאמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים בידים לעשות שלום בין איש לאשתו לא כ״ש האי נדר אי נדר באלהי ישראל שהוא לשון נדר. לא מרי כולא – שהוא נשבע באדון העולם לא אוכל א״ל רב יוסף לא מרי כולא לא טעימת ליה הכי קאמר רב יוסף לא מרי כולא קאמרת בודאי לא טעימת ליה שאסור להתיר לך דהיינו כמי שנשבע באלהי ישראל.
[חסר הנה והעתקתיו מפירוש רבינו גרשום]
הניחא לרב כהנא – לפי שהיה מסרב בו רב יוסף נדר הכי אלא רב יוסף אמאי קאמר נמי לא מרי כולא.
[ה״ק לא מרי כולא קאמרת] – בתמיה קא״ל רב יוסף כדאמרן. איקפד רב נחמן – שלא היה יכול לומר לו דבר שהוא פתח לחרטה.
אמר ליה זיל לקילעך – לביתך הואיל ואיני יודע לפתוח לך. כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם – שיהא דבר מקובל נמי בעיני הבריות הוי תפארת לעושיה והואיל דאיקפד רב נחמן שאין מתקבל עליו שנדרו חמור כ״כ שאינו יכול למצוא לו פתח אדעתא דהכי והכי לא נדרי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush